פסק-דין בתיק תע"א 8065-05

רקע :

1.        לנתבע (להלן - הבנק) מערך תפעול ומינהלה המצוי בקרית שירותי בנק לאומי לישראל בע"מ שבלוד (להלן - קש"ב). יחידה זו מספקת לבנק, בין היתר, שירותי תפעול, פיתוח מערכות מידע ומיחשוב, אבטחת איכות, תוכנה וכו'.

2.        התובעת, אשת מחשבים במקצועה, הועסקה במדור מעוף שבמחלקת אקטיב בקש"ב. (יש מחלוקת על עיסוקה - תכנות או ניתוח מערכות, ולכך נתייחס בהמשך).

3.        על פי הסכמי ההתקשרות בין התובעת לבין הבנק מעמדה הוגדר כ"קבלן עצמאי", ונקבע במפורש כי לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין הבנק.

4.          התובעת הועסקה על ידי הבנק מיום 2.2.1997, ובמהלך תקופת ההתקשרות נחתמו בינה לבין הבנק שני הסכמים.  בחודש ספטמבר 2004  נמסר לתובעת הסכם התקשרות בנוסח חדש, אשר כלל בתוכו גם "תניית גדרון" אשר לא הופיעה בהסכמי ההתקשרות הקודמים בין התובעת לבין הבנק. התובעת סירבה לחתום על הסכם ההתקשרות בנוסח החדש.

5.        לנוכח סירובה של התובעת לחתום על הסכם ההתקשרות החדש, התנהל דין ודברים בין התובעת לבין הבנק, במהלכו הוצע לתובעת לבחור בין קבלה לבנק כעובדת שכירה בתנאים מסוימים או להמשיך את ההתקשרות כ"קבלן עצמאי", בכפוף לחתימתה על הנוסח החדש של הסכם ההתקשרות. התובעת סירבה לשתי ההצעות, וכפועל יוצא מכך הגיעה לסיומה ההתקשרות בין התובעת לבין הבנק.

6.        בתביעתה, עותרת התובעת לחייב את הבנק לשלם לה תשלומים בגין זכויות פנסיה, הפרשי שכר, תשלומים בעד שעות נוספות, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי חופשה, פיצוי בגין נזק ממוני, פיצוי בגין נזק לא ממוני, קרן השתלמות, דמי ביטוח לאומי, פיצוי בגין אי ניצול חופשת מחלה, הוצאות נסיעה, שכר בעד ימי שביתה וימי בחירות, רכיבים נוספים, תוספת ותק, ובונוס שנתי, בסכום כולל של 3,295,742.60 ש"ח (קרן).

7.        הבנק הגיש תביעה שכנגד, בסכום של 1,691,794.52 ש"ח (קרן). לטענת הבנק, טענות התובעת כי הייתה עובדת שכירה של הבנק, מהווה הפרת חוזה ו/או פעולה בחוסר תום לב, ועל התובעת לפצות את הבנק על הנזק שנגרם לו עקב ההפרה; לחלופין, התנהגות התובעת במהלך ההתקשרות ובהגשת התביעה מהווה עשיית עושר ולא במשפט והבנק זכאי להשבה לפחות בשיעור התביעה שכנגד. בהתאם, על התובעת להשיב לבנק את כל הסכומים ששולמו לה במהלך תקופת ההתקשרות מעבר לסכומים שהיו משולמים לה אילו הייתה עובדת שכירה של הבנק בוותק ובמעמד דומה; לחלופין, הבנק רשאי לבטל את החוזה בין הצדדים מחמת טעות בעניין מעמדה. לטענת הבנק, הסכום שנתבע בתביעה שכנגד הוא   הסכום ששולם ביתר לתובעת עקב מעמדה כ"קבלן עצמאי", בהשוואה לסכום שהיה משולם לה כעובדת שכירה.

8.        השאלות העיקריות העומדות להכרעה בהליך זה הן:

8.1.                       האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין הבנק?

8.2.                       חישוב הזכויות המגיעות לתובעת כעובדת, קיזוז והשבה.

8.3.                       שאלת תום הלב והשלכותיה על תביעות הצדדים.

8.4.                       הסעדים להם זכאית התובעת.

9.        מהלך הדיון בפסק הדין יהיה כמפורט להלן:

9.1.                       ההתקשרות בין הבנק לבין התובעת - התשתית העובדתית;  

9.2.                       האם התקיימו בין הבנק לבין התובעת יחסי עובד מעביד?

9.3.                       שכרה החלופי של התובעת כעובדת.

9.4.                       נסיבות סיום ההתקשרות בין הבנק לבין התובעת.

9.5.                       תום לב - האם התנהלות התובעת או הבנק נגועה בחוסר תום לב, והשלכות עניין תום הלב על תביעות הצדדים.